על הרגלים | אורנה ותמר

תחשבו על הרגל שלכם.

מעניין איזה הרגל בחרתם?

ברוב המקרים עולים הרגלים שאנחנו לא אוהבים, הרגלים שהיינו רוצים לשנות, או כאלה שפשוט היינו רוצים שייעלמו. רובנו מייחסים להרגלים הקשר שלילי, אנחנו חווים אותם כתקיעות והיינו רוצים להיפטר מהם.

אצלי, וזה נכון לשתינו,

זו ניירת שמצטברת בערמה אינסופית, במקום להיות מתוייקת.

וכמה פעמים כבר החלטתי שמעכשיו זה יהיה אחרת, וכמה תפילות שלא נענו כבר שלחתי ליקום כדי שאתייק ברגע שהדואר מגיע.

הערמה עוד שם!

האמת היא שמרבית ההרגלים שלנו הם חלק מתנועת החיים הטבעית שלנו. הרגלים מקלים עלינו את ההתנהלות בחיים, מהווים עבורנו עוגנים, מעניקים ביטחון ותומכים בידע על האופן שבו העולם פועל. אנחנו לומדים תנועות ותגובות כדי להיות יותר יעילים בהתנהלות היום יומית שלנו וכדי לא להיות מוצפים מעומס מידע שדורש עיבוד. למעשה המוח מייעל את עבודתו ע"י מעגלים נויירונים שנבנים ומתחזקים כל פעם שאנחנו חוזרים על דפוס מסויים, החל מתנועות ופעולות שלנו, דרך דפוסי חשיבה, ועד לתגובות רגשיות ולאמונות פנימיות.

נזכר כמה מסובך היה ללמוד נהיגה (ועוד עם מהלכים !!!) , היתה תחושה שלא ניתן בו זמנית – לתמרן את ההגה, להחליף מהלכים, לנווט את הרגליים בין הגז לברקס, להסתכל במראות, לראות תמרורים ולהבין מה הם מסמנים לנו ובנוסף גם להשתלב בתנועה. מרבית הפעולות האלה הפכו לאוטומטיות - להרגל.

למה אנחנו מתכוונות כשאנחנו מדברות על הרגל?

חיפשנו הגדרה שמתאימה לתפיסה שלנו והנה היא: "הרגל הוא התנהגות שגרתית שחוזרת על עצמה באופן סדיר, אשר נוטה להתרחש באופן אוטומטית, ללא חשיבה, ולעיתים באופן בלתי מודע" (כלומר אני אפילו לא מודעת לפעולה/תגובה שלי).

איך מצאנו את עצמנו מתעסקות עם הרגלים?

דיברנו על הגעגוע לשגרה שהיתה, על החדשה שנוצרה וההבנה השגרה שתהיה בעתיד תהיה שונה מזו של פעם.

דיברנו על הרגלים שנעצרו בתקופה של הקורונה, ועל הרגלים אחרים שמתפתחים ותהינו אם ואיך אפשר להיפטר מהרגלים שמפריעים לנו. זה התחיל לעניין ולסקרן. שאלנו את עצמנו איך ההתמקדות יכולה לתמוך ולעזור לזה. וכדרכנו התחלנו להתמקד...

גילינו הקשרים שלא הכרנו, עלו תובנות חדשות, ולמרות זאת נראה היה שאין שינוי אמיתי בחיים. זה היה מתסכל. עם הזמן נוצרה תנועה, התחיל שינוי, והתפתחו אצלנו הרגלים חדשים שביקשנו לעצמנו.

מכאן צמח התהליך, התפתחו הזמנות חדשות ומשמעותיות והתפתחה גישה ייחודית שלנו לעבודה עם הרגלים.

הבנו ש-

כשאנחנו חוקרים את ההרגלים שלנו

אנחנו חוקרים את תנועת החיים שלנו ומשפיעים עליה

(לטובה כמובן)

לשנות הרגלים? זה לא פשוט!

כולנו מכירים את זה שאנחנו עושים שינוי, מחזיקים מעמד לתקופה ולאט לאט, או מהר מהר מגלים שחזרנו להרגלים של פעם.

הרגלים נרכשים מהתנסויות וחוויות שלנו לאורך החיים. ככל שאנחנו חוזרים עליהם הם הולכים ומתחזקים בתוכנו. המעגלים העצביים במוח מתחזקים ככל שאנחנו חוזרים על משהו ויוצרים ריטואלים אוטומטיים.

בנוסף, הרבה פעמים ההרגל עונה על צורך לא מודע שלנו, וכל עוד הצורך הזה לא מתמלא באופן אחר, ההרגל לא יכול להשתנות.

למשל אכילה שלא נובעת מרעב אלא מצורך באהבה. עד שהצורך לא יתמלא באופן אחר ההרגל לא ישתנה.

המעבר למרחב ההתמקדותי מאפשר לחקור

ולייצר תנועה חדשה בהרגלים אותם אנו חווים כתקיעות.

למה התמקדות?

מה במרחב ההתמקדותי מאפשר שינוי, זרימה טבעית ותנועה קדימה (Carrying Forward)?

המרחב ההתמקדותי הוא הוליסטי במספר רבדים.

תהליך ההתמקדות נותן מקום לכל החלקים הפנימיים שקשורים לסיטואציה - להרגל, לכל אותם חלקים שיש להם עמדה או דעה לגבי ההרגל, לסיבות שבגללם נוצר ההרגל, ועוד. התהליך מאפשר לנו להיות באינטראקציה, עם כל אחד מהחלקים האלו, לזהות אותו, להקשיב לו, לשמוע את נקודת מבטו, לתת לו מקום וביטוי.

בהתמקדות אנחנו נמצאים עם תחושה מורגשת (Felt sense). התחושה המורגשת של הנושא שלנו (ההרגל וכל מה שקשור אליו) גם היא הוליסטית וכוללת בתוכה את כל המגוון של רגשות, מחשבות, תחושות, התנהגויות, דימויים, זיכרונות – כל אלו ומעבר להם.

ההתייחסות ההוליסטית הזו מאפשרת לנו להיות עם כל ההיבטים של הנושא ומאפשרת לפגוש זוויות שלו שלא יכולנו לפגוש קודם, ולהתייחס באופן אחר ורענן אל ההרגל עצמו.

בדרך זו אנו משנים את הדרך שבה אנו רגילים להתבונן על ההרגל שלנו.

בתהליך ההתמקדות כשאנחנו מקשיבים לתחושה המורגשת, היא מתפתחת ומשתנה. נוצרת חוויה פנימית חדשה, לא מוכרת, וזו מרחיבה ופותחת את מרחב האפשרויות לשינוי של ההרגל בחיים.

ואיך כל זה מתחבר לפילוסופיה של ג'נדלין ?

ג'נדלין בפילוסופיה שלו מתייחס לתהליך הזרימה של החיים ולמצבים של stoppage – עצירה בזרימת החיים. כאשר נוצר מצב כזה של עצירה, השאיפה הפנימית הטבעית שלנו היא לפתור אותו ולהחזיר את זרימת החיים. בניסיונות לפתור את העצירה יכולים להיווצר הרגלים שעם הזמן הם עצמם יחוו כתקיעות.

במצבים של עצירה בזרימת החיים, ג'נדלין מתאר שני תהליכים אפשריים לחדש את הזרימה הטבעית.

האחד למצוא מעקף - כמו מים שמחפשים דרך חדשה, וממשיכים בה את הזרימה.

כמו כשקובעים עם חברה בבית קפה, מגיעים ומגלים שאין מקום, אז עוברים בכיף לבית קפה אחר ואחכ גם לשופינג 😊

הלוואי שהיינו יכולים להתנהל ככה בכל העצירות בחיים....

מעקף שחוזר על עצמו שוב ושוב, יכול להפוך להרגל.

אנשים שפונים לאוכל במצבים של קשיים רגשיים. מוכר לכם?

לפעמים זה מתחיל בילד שבוכה כי קשה לו (עצירה בזרימת החיים). כל פעם מסיחים את דעתו ומנחמים אותו עם ממתק (מעקף). כמבוגר יתכן שישתמש באוכל כנחמה לקשיים רגשיים (מנגנון העקיפה הפך להרגל).

סוג שני של תהליך הוא ניסיונות חוזרים שוב ושוב להמשיך את התנועה.

כמו למשל כשנתקלים בקטע לא ברור בטקסט, חוזרים וקוראים את אותו טקסט מספר פעמים כדי להבין אותו. לעיתים החזרה הזו, אכן תחזיר את הזרימה כמו במקרה של טקסט שמתבהר לנו. במצבים אחרים נוצר מעגל התנהגות שחוזר על עצמו (ג'נדלין קורה לזה Leafing). מעגל התנהגות כזה יכול ולהתפתח להרגל. הרגל שנולד מתוך צורך להתגבר על מכשול – עצירה בזרימת החיים.

למשל כשנוצרת מגבלה בתנועה, בעקבות חבלה, יתכן שהגוף יסגל לעצמו תנועה אחרת כדי להימנע מכאב. כשמחלימים והמגבלה עוברת, הרבה פעמים מתקבע השינוי שהגוף אימץ ונשארים עם התנועה החדשה.

לחקור את ההרגל שלכם ולראות לאן תמשיך דרכו ....

פיתחנו גישה ייחודית לעבודה עם הרגלים ויצרנו סדנה שמשלבת עבודה עם הרגלים וגם העמקה של מושגים משדה ההתמקדות, שילוב אלמנטים של TAE וגישת ה- SE.

מתוך המילים של משתתפות הסדנה:

"סדנה מפתיעה, סוג של קוסמות.

בכל מפגש עברתי תהליך שפותח עוד תובנה, הבנה, שינוי תפיסה.

היצירתיות משהו שיש לכן, האפשרות לבנות תהליך, שכל כך עובד ולכל אחת בדרכה שלה.

הרגלים זה נושא חשוב ומשמעותי. גיליתי על עצמי דברים שלא חשבתי

וההרגל שהיה השתנה."

"ממליצה בחום, השתתפתי בסדנה הקודמת . לא תאמינו כמה תובנות עולות מהרגל שהפך להיות טבע שני ואיך הכמעט לא יאומן קרה והצלחתי( לפחות בחלק גדול מן המקרים) להפרד ממנו."

"סדנה שמחברת לתובנות שמלוות אותי ביום יום. שווה ומומלץ"

אורנה מוסיפה בנימה האישית:

אם פעם הייתם אומרים לי שאצא יום יום לצעידת זריחה עם הכלבות...

והיום רגע לפני שהשמש עולה אנחנו כבר בדרך לשדות. ככה זה כבר כמעט חודשיים, מאז סדנת ההרגלים הראשונה שלנו. הרגל שנראה לי בלתי אפשרי הפך להיות חלק ממני.

מזמינות אתכם לסדנה הבאה