עוד על TAE במעגלי חקר | אורנה

מזרע לנבט

אני יכולה להרגיש אותו בתוכי אבל עוד אין לו מילים, עוד אין דרך מקובלת לבטא אותו בעולם בשפה הרגילה, למעשה גם בי בתוכי אני יכולה לחוש בו אבל הוא עדיין מעורפל.

אני חשה בו בתוכי וכשאני עם התחושה הגוף שלי מתעורר לחיים, אני יכולה לחוש מבפנים את האנרגיה, השמחה וההתלהבות ויחד עם זה גם התסכול המחשבתי שלא מצליח לבטא במילים את הדבר, שלא יודע להציג / לדבר אותו באופן מובנה, באופן לוגי, באופן שנחשב לרגיל ושיובן ע"י אחרים. יחד עם התסכול עולים גם חשש, ביקורת ועוד ...

בטבע זרע זקוק לתנאים מסוימים כדי לנבוט, מים, טמפ' וכד'

למה זקוק הזרע שלי כדי לנבוט?

את התשובה לזה לא נמצא בדרך המחשבה המקובלת. באופן מפתיע, שלחלקנו נראה מובן מאליו, התשובה לכך נמצאת בזרע עצמו – בתנועת החיים שבתוכו.

ננסה תחילה לשהות עם הזרע הזה וקצת יותר להכיר אותו.

כשיתאים אפשר להזמין את הזרע שלנו - מה התחושה שלו בתוכנו – מה התחושה של הדבר הזה בנו שרוצה להתגלות ועדיין אין לו מילים...

צעדי TAE במקור שמתאימים לשלב זה: צעדים 0-2

בחירת נושא, זיהוי וניסוח משפט הליבה וזיהוי הפרדוקס.

כשאנחנו מתארים ומדייקים את הנושא שלנו אנחנו כמו מתארגנים לקראתו פנימית.

ואז מגיעה ההזמנה לנסח את "משפט ליבה" – מה לב העניין של החקר שלי – מרכזו של הדבר שעדיין אי אפשר לבטא אותו. אגב האם אתם יכולים לחוש שבהזמנה הזו עצמה כלול לכאורה פרדוקס – אם הדבר שלי מעורפל וחסר מילים איך אני יכול לכתוב את משפט הליבה...

ולמרות הפרדוקס (או אולי בזכותו?) כל משתתפות הקורס כותבות את משפט הליבה שלהן (כשהן נעות בין הפלט סנס אל השפה והמחשבה) רק מסתבר לי שזה פחות פשוט ממה שחשבתי. אני הערכתי שתוך כרבע שעה יהיה לכל אחד את משפט הליבה והמציאות הראתה שזה הרבה יותר ארוך חשיבות רבה יש לתמיכת הממקד המלווה. כי לפעמים במלל נעלם לנו לב העניין. מה לב העניין אותו אני חוקר או מה לב הידע הזה שאין לו עדיין מילים.

משפט הליבה הוא העוגן שלנו לתהליך. בכל שלב של התהליך ניתן לדייק אותו. אוולין נותנת כדוגמה למשפט ליבה של ג'נדלין: "חיות מבינות מצבים בלי מילים"

מנבט לצמח

הזרע שלנו נבט,

הנבט בטבע זקוק לאור ואויר בדרכו לצאת ולבצבץ מהאדמה.

הנבט שלי מתחיל לחפש את דרכו אל האור – לבצבץ החוצה.

זה הזמן להתחיל ליצור קשר עם הנבט שלי האם אני רואה את הנבט שלי? האם אני רוצה ויכול להתחיל לספר עליו משהו? למה זקוק הנבט שלי ממני או מסביבתו? מה יעזור לו לפלס את דרכו, להתארך להתחזק כלפי מעלה וגם לבסס את שורשיו כלפי מטה? והאם אני יכול לזהות את המזיקים שיכולים לעמוד בדרכו?

משאבים

נושא של משאבים לא מופיע כצעד בתהליך ה- TAE, כאשר שוחחתי על כך עם אוולין היא הסכימה עם דעתי שנושא המשאבים לא קבל דגש אך, הוסיפה שמבחינתה התהליך מכיל אוריינטציה של משאבים.

כמי שמאמינה מאד בעוצמה של החיבור למשאבים ובתנועה המקדמת שחיבור זה מאפשר הוספתי את החלק הזה לתהליך.

אילו משאבים פנימיים/חיצוניים יש לי שיכולים לתמוך בי בתהליך החקר,

לאיזה משאבים התהליך שלי זקוק,

ואיזה משאבים אני מזמין אלי לתהליך הזה.

צעדי TAE במקור שמתאימים לשלב זה: צעדים 3-5 לעבוד עם המילים

למעשה בשלב זה מה שאנחנו רוצים זה לנסות קצת להרחיב את המילים - לשחק איתן. בחוויה שלי הביטוי המתאים הוא "לעקוף את המילים" לעקוף את מגבלת המילים המוכרות, מגבלת השפה ולאפשר לדבר שלנו קצת להתבטא....

אוולין: ב TAE חשוב למצוא שפה טריה רעננה fresh, כדי לצאת מהקונספט הישן שלנו ומעבר לו. השפה יכולה להשפיע על החשיבה, מילים או ביטויים חדשים הם סימן טוב לביטוי של מה שבתוכך...

במשפט הליבה מסמנים מילה או ביטוי שאני מרגיש שהם לב העניין במשפט שלי. לכל מילה או ביטוי נחפש מתוך התחושה מה המשמעות של המילה עבורי מה הייתי רוצה שהמילה הזו תבטא. ואז נכתוב משפט רענן שיאמר מה רציתי לומר מהפלט סנס עם כל אחת מהמילים.

כשאנחנו עושות במפגש את צעדים 3- 5 קופצים מילים וביטויים שמשותפים למשתתפות. אנחנו בודקות ביחד ועוזרות זו לזו לחדד את המשמעויות האישיות שלנו לאותם ביטויים, איך מה שהאחת מתכוונת כשהיא אומרת ___ האם זה גם מה שאני מתכוונת? המילים והמשמעויות, עוברות נודדות בחדר, מרחיבות ומעשירות...

אז איזה מן צמח זה?

יש לי צמח קטן, הוא כבר לא נבט אבל עדיין קטן עדין,

אנחנו עדיין לא יודעים אם זה פרח, שיח או אולי עץ.

מה תהיה תבנית העלים שלו? האם ואיזה ענפים יהיו לו?

האם זהו עץ פרי או שיח פורח או ... או...?

כך גם הדבר שלי,

עדיין ביישן קצת נחבא,

אבל התחושה שלו קצת יותר ברורה

ובמחברת מתווספים להם - מילים, ביטויים, קטעי כתיבה....

חלקנו מבולבלים עדיין, חלקנו כבר כותבים המרץ

מה יאפשר לצמח להעמיק ולעבות את שורשיו? מה יאפשר לו לגדול למלוא תפארתו?

מה יאפשר לי להמשיך להרחיב את הנושא שלי? מה ייתן לי עוד בסיס? ועוד ביטחון בדרך?

צעדי TAE במקור שמתאימים לשלב זה: צעדים 6-8 מציאת תבניות

כאשר השלמנו את השלב של "לדבר מהתחושה" יש לנו כבר התחלה של טקסט משהו שכבר קצת פחות מעורפל, נושא, משפט ליבה ואוסף של משפטים, מילים וביטויים. אנו עוברים לשלב של הרחבה והעמקה – מציאת תבניות.

בשלב זה נאסוף דוגמאות, דוגמאות שקרו בחיים שלנו ובהן התקיים היבט מסוים של החקר וגם דוגמאות שמגיעות מהקשרים רחבים של חיינו ושבאופן מסוים מתחברות לנו להיבטים של שדה החקר.

לכל דוגמא נזהה את הפרטים שבה שמשמעותיים עבורנו ונשים לב שיש בין הפרטים שלה יחסים מורכבים. ננסה למצוא יחסים בין פרטים שרלוונטיים לפלט סנס שלנו.

נגדיר יחסים אלו במונחים כלליים כך שהם יהפכו לדפוס/כלל שמתאים למצבים רבים. כך מתוך הדוגמאות נזהה את הדפוסים, התבניות המובלעות שאותן ניתן להכליל.

דוגמאות לדפוסים/תבניות:

"להכיר מבפנים, לצאת ולא להתרחק"

"ההקשבה לגוף יוצרת תנועה שיוצאת בקלות ושופעת החוצה כמו קול השירה שנישא על גבי הנשימה"

"כשאני שוהה בעומק שיש לי ומסכימה להיות עם הלא נודע אני מתחברת לאמונה יודעת שהיא כוח מרפא וזוכה לבטא את עצמי בחופש שאין דומה לו"

ואז נעבור לזיווג – (crossing) הצלבות של תבניות ודוגמאות. ננסה ליישם את היחסים האלו – הדפוסים שמצאנו על מצב שונה.נזמין פנימה את אחת הדוגמאות ויחד איתה נזמין דפוס, ואז נבדוק: מכיוון שהדפוס שלי מתקיים באופן אוניברסאלי מה אני רואה כעת על הדוגמה ושלא ראיתי קודם.

צעד 9 כתיבה חופשית

זה הזמן לאסוף את כל החומר ולסכם את כל מה שאני יודע כעת וכבר יכול לבטא על הנושא שלי והדבר שלי, כולל מה הבנתי ומה מרגש אותי. מהו משפט הליבה העכשווי וכל מה שעוד עולה. אפשר לצרף מילים וביטויים בעלי משמעות שעלו עד כה ולידם – מה המשמעות שלהם עבורי (כשאני עם הפלט סנס מה הייתי רוצה שהמילים האלו יבטאו.. )

ניצנים

ניצנים קטנים ועדינים ממלאים את הצמח שלי,

מה הפוטנציאל של הניצנים? מה יאפשר את פתיחת הניצנים? איזה פרחים יהיו לצמח שלי?

מה יאפשר לי לבטא את הרעיון שלי, האם אוכל לאפיין את הדבר שלי כך שניתן יהיה לפתח וליישם אותו בעולם?

את מעגלי חקר פיתחתי בתהליך חקר שלי. ליווה אותי הדימוי של "שמיכת טלאים רקומה ברקמת תחרה" מה שאנחנו עושים בשלב בניית התיאוריה זו רקמת התחרה – מזהים את הקשרים שבין המונחים שלנו ואורגים אותם זה אחר זה לשמיכה אחת שלמה וייחודית לנו...

בנית התיאוריה (צעדים 10-14)

כפי שכתבתי בפוסט הקודם, כאשר השלמנו את צעדים 1-9 למעשה השגנו את אחת ממטרותינו. הצלחנו לבטא ברהיטות את הידע המובלע (implicit) ולהפוך אותו ל"תקשורתי".

מכל מה שאספנו עד כה אפשר להכין רשימת מונחים (למשל "interaction first" המונח הידוע של בפילוסופיה של ג'נדלין). מילים וביטויים אלו ישרתו אותנו בשלב הבא - שלב בניית התיאוריה.

כדי שנוכל לייצר חשיבה שהיא מעבר לתבניות אנחנו מייצרים בשלב זה, בעיקר בצעדים 10-12, חיבורים לוגיים "מוזרים". אנחנו בוחרים מונחים, מקשרים ביניהם, מוצאים את היחסים הטבועים ביניהם וקושרים ביניהם. למעשה אנחנו מאלצים קשרים בין מונחים מתוך הנחת המוצא שהקשרים אפשריים מכיוון שהמונחים הגיעו מאותו פלט סנס או כמו שאוולין קוראת לזה felt Knowing. את הקשרים האלו אנו בודקים מול התחושה שלנו ומכאן נולדים מונחים חדשים.

אפשר לומר שבשלב הזה אנחנו רוקמים את המונחים שלנו ומשלבים אותם ביחד. וכמובן שאנחנו חייבים לוודא שהרקמה הזו תואמת לפלט סנס שלנו. אנו בונים את הקשרים הלוגיים בין המונחים החדשים שלנו ולא רוצים לאלץ קישורים לא מתאימים. לאחר שהגענו למונח A שמבוטא בעזרת האחרים נשמור אותו כמו שהוא בכל המשפטים האחרים.

בצעדים של בניית התיאוריה ייווצרו לנו משפטים חדשים וכמובן שעלינו לחזור אל העוגן שלנו – אל משפט הליבה ולבדוק עם הפלט סנס אם המשפטים החדשים אוחזים בליבה וגם אם הם מדויקים.

הפוגה מסויימת אנחנו לוקחים בצעד 13 כמו שאתם מתארים לעצמכם לא באמת נחים. מה שאנחנו רוצים כעת זה להעביר את מה שמצאנו לשדה אחר של ידע ולראות מה זה יכול לספר לנו. האם נוכל לראות משהו חדש על השדה שלנו.

ניקח תבנית חדשה שמצאנו בתור מודל וננסה ליישם אותה כמטפורה בתחום רחב יותר כמו אומנות, דת, חינוך.

מכל מה שאספנו עד כה נמשיך בצעד 14 להרחיב את התיאוריה בשדה שלנו. בשלב זה, שיכול להימשך שנים, נוכל לשאול את עצמנו מה השאלה הבאה שעולה, לאיזו הבנה נוספת התיאוריה יכולה להוביל נוסיף מושגים חדשים, קישורים חדשים. ננסה ליישם את התיאוריה בנושאים שקרובים או קשורים אל השדה שלנו, ננסה להשתמש בה כדי להסביר הבחנות שקשורות לשדה. נבדוק מה התוספת המשמעותית של התיאוריה שלנו ונגדיר זאת בשפה רעננה תוך שימוש במונחים החדשים שלנו. זכרו אתם מפתחים תפיסות חדשות, ותרשו לעצמכם להבנות מחדש מושגים ותפיסות...

מניצן לפרח, מפרח לפרי, סקרנים? גם אנחנו...

ה- TAE מציע את שלב כתיבת התיאוריה, אבל בואו נודה על האמת רובנו לא פילוסופים כותבי תיאוריות מה שנוכל לעשות בשלב הזה זה לכתוב את הרעיון שלנו – מה זה הדבר הזה שאנחנו רוצים ללדת אל העולם. בשפת הפרויקטים נקרא לזה אפיון הפרויקט.

וכאשר אפיינו את הפרויקט שלנו אפשר יהיה להמשיך ולפתח אותו, לבדוק אותו בתנאי מעבדה וגם מחוץ למעבדה וכל זאת ב"תמיכה" קבוצתית...

אורנה בן אור

7.2013

ביבליוגרפיה

Thinking at the edge (tae) steps", E. Gendlin & M. Hendricks

Introduction to "Thinking at the edge", E. Gendlin

Thinking Fundamentally, Kye Nelson

TAE in 14 steps, DVD

Thinking freshly from Experience, DVD

השתלמויות ושיחות עם דר' אוולין פרוס